לכות פוליאוריתניות מיוחדות:
היזהרו מתחליפים במחירים נמוכים!
הלכות הפוליאוריתניות אומנם קצת יותר יקרות, אבל הן מבטיחות כיסוי טוב ואיכות גבוהה של גוון וגימור. פרט לכך, בשימושים מסוימים אין להן תחליף. המוצרים הזולים יותר הם גם נחותים מבחינת מרכיבי החומר והתפקוד. לא להסתבך!
מאת מהנדס חיים מילשטיין*
* מחבר המאמר הוא מהנדס-כימאי ומשמש כיועץ טכני ומנהל מכירות בחברת “שחם-שחמורוב בע”מ”, המייצגת בישראל את יצרנית הצבעים SAYERLACK.
מגוון הלכות הפוליאוריתניות, המוצע לתעשיית הרהיטים בישראל, נקבע למעשה לפי דרישותיהם של יצרני הרהיטים והצָבַּעים המשתמשים בהן. בדרך כלל מתייחסות הדרישות לכושר המילוי של חומר היסוד, לרמת הברק של הלכה, לדרגת צמיגותה וכו’ – ובסופו של דבר, ואצלנו זה קורה ברוב המקרים – מה שקובע את הבחירה הוא מחיר הלכה או עלות המוצר אותו צובעים, כשהמשתמשים מתעלמים לגמרי ממספר פרמטרים של איכות ותפקוד הקשורים ללכה, לרמת הגימור הסופי הנדרשת ולעלות האמיתית שלו.
להלן מספר דוגמאות, ונתחיל מ**כושר המילוי**: קיימים בשוק חומרי יסוד זולים, שאחוז המוצקים בהם נמוך ב-30% מאחוז המוצקים המצוי בחומרי היסוד האיכותיים. כולנו יודעים, שחומר יסוד בעל אחוז מוצקים גבוה ממלא טוב יותר את פני השטח של הרהיט, ונדרשים פחות חומר ופחות עבודה כדי להגיע לדרגת הכיסוי האופטימלית. מנגד, כאשר משתמשים בחומר יסוד שאחוז המוצקים בו קטן, מבזבזים יותר חומר ומשקיעים יותר עבודה כדי להגיע לרמת הכיסוי הדרושה. יתרה מזו: במקרה זה עלות העבודה היא קריטית יותר מעלות החומר.
חשוב לדעת, שבמפרטי צביעה וגימור קיימת לעיתים דרישה לחומרי יסוד עם אחוז גבוה של מוצקים, המבוססים על אבקות מילוי ולא על שרפי פוליאוריתן. כאשר שכבות אלה מתקשות, הן הופכות להיות פריכות ושבירות ולכן נוצרים אחרי הגימור סדקים ו”פיצוצים”, דבר שלא יקרה בחומרי גימור על בסיס פוליאוריתני עשיר.
ועוד: יש קשר גומלין בין אחוז המוצקים בחומרי היסוד לאחוז המוצקים בלכות הגמר. בדרך כלל, לכות הגמר מסופקות עם 37%-42% מוצקים. אבל אם אחוז המוצקים בחומרי היסוד נמוך, ניתן לפצות על כך על ידי שימוש בלכות מעולות ולא יקרות עם 50% מוצקים, אשר מסייעות ליצירת גימור עליון איכותי. עם זאת חשוב לזכור, שגם בתחום המראה החיצוני הסופי, לא תגיעו לשביעות רצון מלאה עם חומר יסוד, שאחוז המוצקים בו נמוך.
נושא נוסף הוא **רמת השקיפות**: יש מוצרים, להם נדרש גימור ברמת שקיפות גבוהה מאוד. כדי להשיג גימור כזה יש להשתמש בחומרי יסוד מיוחדים ובלכות מיוחדות. במקרה זה מדובר בחומרי צביעה, המותירים פני שטח יפים מאוד, שלא נראים בהם פגמים למרות שקיפותם הגבוהה, ולכן חומרים אלה גם יקרים יותר. עם זאת, אין להם תחליף. רמת הגימור שהם יוצרים שונה לחלוטין מרמת הגימור הסטנדרטית המקובלת, לכן אין כאן מקום “להתפשר” על לכות תחליפיות דלות איכות.
עוד נושא בעייתי הוא **עמידות הלכה בשחיקה**. בשוק מוצעות לכות עמידות בשחיקה, אך כדאי לדעת, שבתחום זה יש רמות שונות של איכות ודרישות. יש הבדל גדול בין לכות עמידות בשחיקה, המיועדות לרהיט ביתי פשוט (כמו לוח עליון לשולחן אוכל), לבין לכות בעלות עמידות גבוהה בשחיקה, אשר מסוגלות לעמוד גם בפני כימיקלים ומשמשות לגימור רהיטי ברים ומסעדות, מדרגות, פרקטים וכו’.
כאשר יצרן רהיטים נדרש להשתמש בלכה עמידה בשחיקה, עליו לדרוש מפרטים לכל חומרי הגימור ועליו לבדוק בקפדנות, שחומרי היסוד והלכות, בהם הוא משתמש, מכילים אחוז גבוה של מוצקים, כולל מקשים איכותיים ובאחוזים מספקים. אם לא כן, רמת הגימור שתתקבל תהיה נמוכה והלכה לא תעמוד ברמת השחיקה המבוקשת. בשוק קיימים חומרים נמוכי מחיר, בהם אחוז המוצקים גבוה אבל אחוז המקשים נמוך, ולכן הם שווי ערך ללכה רגילה, שלא מסוגלת לעמוד בשחיקה הנדרשת.
לסיכום: המחיר יכול להיות פרמטר בשיקול הרכישה של לכות רק כאשר מובטח לנו, שרמת הגימור הסופי תענה על הדרישות המקצועיות והאסתטיות המוצגות לנו, אחרת יהפוך תהליך הגימור לסיוט, ורבים מידידיי בענף יודעים למה אני מתכוון.
