לערבב מין בשאינו מינו – תקלות בצביעת עץ

לערבב מין בשאינו מינו

כמה תקלות, המתרחשות לעיתים קרובות בצביעת עץ בגלל סיבות, שלא תמיד אנו מודעים להן

מאת מהנדס חיים מילשטיין*

מנהל השיווק והמכירות של חברת “שחמורוב יבוא ושיווק בע”מ”, המייצגת בישראל חברות לייצור צבעים, וביניהן SAYERLACK, יצרנית הצבעים והלכות על בסיס מים. המעוניינים במידע נוסף על הנאמר בכתבה יכולים להתקשר למהנדס מילשטיין בטל’ 03-9025910.

כדי שצביעה תצליח, היא צריכה להיות מבוססת על ידע, מידע וניסיון. לכן, לעיתים קרובות אנו נתקלים בבעיות צביעה, שמקורן בחוסר ידע ומודעות למעשינו. במאמר קצר זה אנסה להציג כמה בעיות, הנובעות מהעדר ידע ומודעות.

סדרת בעיות קשות בצביעה מתרחשת כאשר אנו מערבבים חומרים ו/או צבעים מתוצרתם של יצרני צבעים שונים ומניחים שהמוצרים, שנוצרו במקורות שונים, הם שווי ערך – וזה לגמרי לא כך, בלשון המעטה.

הנה מספר דוגמאות לתקלות הנובעות מערבוב מין בשאינו מינו:

חוסר אחידות ברמת הברק

יש צַבָּעי רהיטים המתלוננים, שלאחר הצביעה בלכות פוליאוריתניות ואקריליות הם מגלים על פני הרהיט דרגות ברק שונות מהמצופה.

אחת הסיבות הנפוצות לתופעה זו היא ערבוב מקשים, שאינם שייכים ליצרן הלכה בה השתמשנו. חשוב לדעת, שבלכות על בסיס פוליאוריתן, המקשה שנועד למנוע את תהליך ההצהבה תורם לברק גבוה יותר ממקשה רגיל.

סיבה אחרת להבדלים בעוצמות הברק היא שימוש במדללים מהירים או איטיים מהדרוש: מדלל המתנדף באיטיות רבה מדי מעלה את רמת הברק, בעוד שמדלל המתנדף במהירות רבה מדי מוריד את רמת הברק.

ריאקציה בין הבייץ ליסוד

לאחרונה נתקלנו בתופעה, שלכה על בסיס מים נפגמת בתנאים סביבתיים קשים. לכאורה, לא צריכה להיות כל סיבה לכך, שכן הלכה על בסיס מים היא איכותית מאוד ויציבה בתכונותיה. אולם בבדיקה שערכנו התברר לנו, כי הצַבָּע השתמש בצבע יסוד מתוצרת חברה אחת והוסיף לו בייץ מתוצרת חברה אחרת. אילו היה הצַבָּע מודע לסכנות הכרוכות בערבוב כזה, הוא היה פונה לספק חומר היסוד ומבקש ממנו נתונים לגבי סוגי הביציים מתוצרתו, שניתן להוסיף ליסוד. בהעדר מידע כזה לא ייתכן לקחת סתם בייץ ולהוסיף ליסוד ללא אבחנה, כי חוסר ההתאמה ברכיבים יוצר ריאקציה בין הבייץ ליסוד.

למען ההגינות אני מבקש לציין, שאין זה אומר, שלא יכולה להיות התאמה בין לכה מתוצרת יצרן אחד לבייץ מתוצרת יצרן אחר, אבל יש לוודא זאת בעזרת מידע אמין ובדוק. סַפַּק הצבעים שלכם יכול לבדוק אם אומנם קיימת התאמה. אך אם אין מידע כזה ואין מפרטים או נתונים, לא מומלץ לערבב חומרים מתוצרתם של יצרנים שונים.

השמש שמכה חזק מדי

תופעה נוספת ומוּכֶּרת היא כֶּשֶל של צבע או לכה במוצר שעבר גימור על ידי חומרי צביעה המותאמים לשהייה בסביבה חיצונית. אירוע מעניין זה, עליו דיווחתי כבר בעבר מעל דפי “עץ ורהיטים”, מוכיח עד כמה תופעות מקומיות בסביבה בה מתפקד הרהיט יכולות להשפיע על איכות הצביעה.

במקרה זה, הנגר היה צריך להעמיד ספסלים לשימוש חיצוני בגינת בניין משרדים. מאחר שהבניין היה מצופה חלונות, הוא החליט להתיז על הספסלים אימפרגנציה מגוונת, במטרה להגן עליהם מפני קרינת UV, ובו בזמן גם להעניק להם יופי.

מבדיקה שערכתי התברר, כי על מושב הספסל הפריש העץ שרפים טבעיים, והאימפרגנציה נפגעה מאוד (מדובר בכמה חודשים של חשיפה לשמש). לעומת זאת, ברגלי הספסל, הגימור היה מושלם ותופעת היווצרות השרפים לא נראתה.

בבדיקת טמפרטורה על פני השטח גילינו הפרש של כ-35 מעלות בין המשטח העליון של המושב לבין הרגליים. הטמפרטורה על המשטח היתה גבוהה מהטמפרטורה בה יכולה האימפרגנציה לעמוד לפי מפרטיו של יצרן הצבעים, דבר שגרם לאימפרגנציה להיכשל ולשרפי העץ לעלות אל פני השטח.

ומה היה מקור ההפרש בטמפרטורות בין משטח הספסל לרגליים? חלונות הבניין צופו במגן קרינה בצבע ירוק, שנועד להפחית את החום החודר דרך החלונות לבניין, אולם מסנן קרינה זה הפך לעדשה, שהעלתה את הקרינה על משטח הספסל באחוזים ניכרים.

יתרה מזו: הכשל נראה רק בספסלים שהיו ממוקמים מצד דרום של הבניין, בו נעשה שימוש במגן קרינה כי השמש מכה שם רוב שעות היום; בצד השני של הבניין, בו אין חלונות עם מגן קרינה, גימור האימפרגנציה המגוונת היה מושלם.

כתמים בגלל מעכבי בערה וחומרי הספגה נגד מכרסמים

אחד המקרים הנפוצים של אי התאמה של חומרי צביעה נוצר בין חומרים המשווקים כחומרי הספגה לעיכוב בערה, לבין בייצים ולכות על בסיס מים, המיועדים לפרקטים ולדקים פנימיים. האבקות המרכיבות את החומרים מעכבי הבערה נמסות בבייץ וגורמות לכתמים לבנים, הנראים היטב בלכה. זה לא אסתטי, בלשון המעטה. לכן מומלץ לבדוק לפני תחילת העבודה את מידת התאמתם של החומרים האלה אחד לשני.

ולבסוף, נתקלנו פעם בתופעה של פגיעה בגימור של דקים חיצוניים עקב אי התאמה בין אימפרגנציות “ירוקות” נגד מכרסמים, המתבצעות בואקום ובלחץ, לבין אימפרגנציות צבעוניות, אשר מיועדות לשימוש חיצוני ומתבצעות על-ידי הנגר.

אי ההתאמה יכולה להיות כימית או טכנית, בעיקר כאשר האימפרגנציות השונות מיושמות בפרקי זמן קצרים מדי. חשוב מאוד לשמור על פרק זמן של שבועיים לפחות בין שני התהליכים, וכמובן לבדוק שקיימת התאמה כימית בין שני סוגי האימפרגנציה.