מזיקים ונזקים בעץ גושני
מאת מהנדס חיים מילשטיין
מנהל המכירות והיועץ הטכני של חברת “שחם-שחמורוב”, המספקת צבעים מתוצרת SAYERLACK לתעשיית העץ והרהיטים.
מהנדס חיים מילשטיין מאמין, שכיצרני רהיטים כדאי לנו לדעת מהן הסיבות להיווצרות של רקב (או ריקבון, כפי שמכנים אותו) בעץ, הן בעת צמיחתו בטבע והן לאחר שהוא מגיע אלינו, ואיך ניתן למנוע את הצרה הזאת.
אם היינו מכניסים עץ, הגדל בטבע, לאווירה סביבתית אופטימלית ומבוקרת, ללא השפעות קיצוניות של מזג אוויר, חרקים או מחלות יער, היה עץ כזה יכול לצמוח ולחיות מאות שנים. אלא שבמציאות, הטבע הוא דינמי, חי ותוסס, ואורגניזמים מכל הסוגים, אשר צריכים לחיות ולהתפתח, מחפשים מקורות מזון, שהעץ הוא אחד מהם. וכך מתחיל תהליך ההיפגעות של כל עץ ועץ בעולם, ויערנים, המבקשים להפיק מהיערות שלהם עצים איכותיים ובריאים, נטולי מזיקים וריקבון, חייבים לטפל בעצים ולהגן עליהם.
אולם גם אחרי שהעץ נכרת ומעובד, הוא עדיין ממשיך לחיות ולהיות “מזון” טוב לכל שוחריו בטבע. לכן, בשלב זה מגיע תפקידנו, כמשתמשים וכמעבדים עתידיים של העץ; עלינו לדאוג להגנתו בזמן האחסון, בזמן הניסור ובזמן השיווק – עד השימוש הסופי אצל יצרני הרהיטים והמבנים, ואפילו אצל הלקוח.
מיהם האורגניזמים האוהבים עץ?
האורגניזמים העיקריים שהעץ הוא מזונם הם הפטריות, החרקים, החיידקים, הטרמיטים, הנמלים והמכרסמים, כשכולם למעשה מנסים לנגוס מהעץ, ללעוס ולעכל אותו, ואם הוא נמצא בים (כמזח) או על נהר (כבית), אפילו הצדפות ישתתפו באכילתו.
הפטריות, למשל, הן מיקרוסקופיות בגודלן. העץ עבורן הוא בית ומקור מזון והן צורכות מהעץ חומרים אורגניים וגורמות לכתמים ולריקבון מואץ של העץ. הפטרייה זקוקה לצורך התפתחותה ללחות גבוהה, חמצן וטמפרטורה סבירה. נזקיה קשים מאוד ויסודיים, אלא אם מגלים אותה בזמן ומסלקים אותה.
החרקים והטרמיטים הם למעשה טפילים, שבאו מבחוץ כדי להתארח בעץ ולהופכו לביתם. הנזק שלהם איננו פחות מזה של הפטריות, להוציא עובדה אחת: הנזק של הפטרייה הוא יסודי יותר. מבנה אכול טרמיטים וחרקים יכול לעמוד במצבו הרעוע הרבה שנים. לעומת זאת, ריקבון יגרום לבית לקרוס.
אסור לנו לשכוח גם את המכרסמים למיניהם: ביבשה – עכברים, חולדות ומיני מכרסמים אחרים, ובים – צדפות קודחות, היודעות להזיק לעצים של בתים אשר מצויים על שפת נהר או המשמשים כמזח בנמל.
איך נוצרים, נראים ומשפיעים כתמי פטריות ועובש?
כתמי עובש וכתמי פטריות מתרכזים בעיקר בירך העץ (אזור הנמצא בין הקליפה החיצונית ובין
לב העץ – העצה), והם מופיעים בגוונים שונים. הגוון של הכתמים תלוי מאוד בסוג האורגניזם שתקף את העץ ובתנאי הלחות שבהם העץ שהה בעת צמיחת העובש או הפטריות. ההבדל בין כתמי העובש לכתמי הפטריות נעוץ בעומק חדירתם.
הכתמים הנפוצים, הנגרמים מפגיעה של פטריות, נקראים “כתמים כחולים”. הכתמים הכחולים חודרים עמוק לתוך ירך העצה ולא ניתן להסיר אותם. מבחוץ הם נראים בצורה של עוגה עגולה, המופנית בצורה רדיאלתי לפי כיוון סיבי העץ. בעת תהליך ההתפתחות הראשוני של הפטריות, הכתמים יכולים למלא את שטח הפנים של ירך העצה בנקודות או בקווים בעוצמות גוון שונות. בשלבים מאוחרים יותר, הם עלולים לכסות את כל השטח לכדי כתם אחד רצוף וכהה.
הכתמים הכחולים יכולים להשתנות מכחול לשחור ומאפור לחום וגם להפוך לצהובים, כתומים ואדומים, בהתאם לגוניו הגֶנֶטיים של העץ ולמבנה הפיגמנטי שלו. גם העוצמה של הגוונים ושטחי הכיסוי יכולים להשתנות מעץ לעץ בהתאם לתכונותיו, לסביבה בה הוא נמצא וכו’.
כתמי העובש הם אורגניזמים, הנראים כמו אבקה בגוונים ירוקים וצהובים. בניגוד לפטרייה, הם חיצוניים יותר וחודרים לעץ באיטיות רבה. בעץ רך וצעיר, ניתן לעיתים לסלק את כתמי העובש עוד בתהליך היווצרותם, על ידי הברשה בסמרטוט, במברשת או בעזרת ליטוש קל. בעצים קשים עם תאים גדולים ופתוחים (גסים) יותר, כמו אלון ואורן, חדירת כתם העובש מהירה יותר ואחיזתו חזקה יותר, ולכן לא ניתן להעלימו בקלות. כתמי העובש נוטים להופיע ב”עיניים” (סיקוסים) כנקודות צפופות (תלוי בסוג העץ ובדוגמת העצה שלו).
כאן המקום לציין, שכתמים של פטריות ועובש לא פוסלים לגמרי את השימוש בעץ לכל סוג של יישום, אבל צריך לקחת בחשבון, שעץ שנפגע מכתמי פטריות ועובש כבר איננו זהה בתכונותיו לעץ בריא, גם אם הצלחנו “להבריא” אותו ולהעלים את הכתמים. למשל, אם הוא ישמש למטרות חיצוניות (פרגולות או מבנים), כושרו לספוג מים יהיה גדול יותר.
כתמים מפטריות ועובש משפיעים מעט מאוד על חוזקו של העץ בתחילת הדרך, אבל מחלישים מאוד את שטח פניו, ומקטינים את צפיפות סיביו. הוא הופך להיות רך יותר ועמידותו בהלם (אימפקט) נחלשת. הוא סופג יותר דבק, יותר לכות ויותר חומרי שימור ופירוש הדבר בזבוז כסף.
היווצרות ריקבון של פטריות
יש פטריות, שבתנאים סביבתיים מסוימים גורמות לריקבון ותוקפות את הקליפה, ירך העצה ולב העצה. הריקבון יוצר צורות שונות, הנראות כמו שורשים של עץ, פטריות שדה, פרחים, נטיפים וכו’. הפטרייה החודרת לתוך העץ משתמשת בו כמקור מזון והופכת אותו לכוורת. היא מגיעה עד לצלולוזה ולליגנין.
סוגי הפטריות, התוקפות את העץ בצורה יסודית וחמורה כזאת, הם מעטים וניתן לעצור את הרס העץ אם מנסרים אותו ומבצעים פעולות ניקוי וחיטוי, בתנאים סביבתיים הולמים (ללא לחות רבה).
הריקבון מתפתח בטמפרטורות בינוניות, המתאימות גם לצמיחת העצים, אבל נעצר מאוד מתחת
ל-2 מעלות צלסיוס ומעל ל-35. מעלות צלסיות הריקבון מתפתח בצורה מהירה יותר כאשר לחות העץ עולה מעל לנקודת הרוויה (כ-30% בממוצע). עץ בעל לחות מתחת ל-20% יהיה מוגן בצורה סבירה מפטריות ולא יפתח ריקבון, ואם קיים בו כבר ריקבון, הוא לא יתפתח הלאה. עץ יבש, המצוי במגע חלקי עם מים – בגלל גשם או עיבוי חזק (אזור מעונן או לח), או מגע עם אדמה רטובה מאוד – יספוג הרבה לחות ויגיע במהרה לנקודת הרוויה.
אתייחס כאן רק לשני סוגים ידועים של פטריות, הגורמות לריקבון:
נתחיל בפטרייה החומה: היא תוקפת בעיקר את הצלולוזה. כאשר הצלולוזה נפגעת, צבעו של העץ נעשה חום. הוא הופך להיות פריך ושביר והוא גם מתכווץ. כאשר הוא נופל, הוא מתרסק ועלול להפוך לאבקה. הפטרייה החומה פועלת בעיקר בעצים רכים.
הפטרייה הלבנה תוקפת את הצלולוזה ואת הליגנין של העץ. העץ מאבד את גווניו וצבעו נעשה בהיר עד לבן. העץ איננו מתכווץ ואיננו קורס. הפטרייה הלבנה פועלת בעיקר בעצים קשים.
בשני המקרים, הריקבון יכול לגרום ל-10% אובדן במשקל ועד 50% אובדן בחוזק המכני של העץ.
איך מונעים עובש, כתמים וריקבון?
נזקי הפטריות והעובש נגרמים בשלוש תחנות של העץ הכרות בדרכו להיות מוצר סופי:
א) בעת אחסון בלתי מבוקר כאשר הוא עדיין בול עץ.
ב) בעת אחסון בלתי מתאים לאחר הניסור הראשוני של בול העץ לקרשים ולוחות חשופים.
ג) בעת ההמתנה אצל הנגר לקראת ייצור רהיטים או מבנים.
בולי עץ נפגעים בהתאם לסוגיהם, לאזור הגיאוגרפי בו הם שוהים ולעונות השנה. אלה למעשה המדדים לפיהם עלינו לנקוט אמצעי זהירות כדי למנוע היווצרות כתמים וריקבון. באזורי אקלים יבש כל התופעות מתעכבות. בדרך כלל מסירים את קליפות הבולים ומאחסנים אותם ללא כל מגע עם אדמה לחה. באזורים לחים מאוד משתמשים מייד עם הסרת הקליפה בחומרים משמרים לצורכי הגנה.
הניסור המהיר של בולי העץ הוא הפתרון הטוב ביותר לשמירה מפני פטריות אולם בתנאים מסוימים של לחות וטמפרטורה נוצרים כתמים מפטריות ועובש לאחר פעולת ניסור של בולי העץ. ניסור טרי הופך את המקום ל”פצע” רגיש ובלתי מוגן, ולכן, בתנאים של חום ולחות גבוהים הוא מתחיל לפתח פטריות ו/או עובש תוך מספר ימים.
קיים תרסיס מיוחד, אשר מכיל חומרים משמרים ומיועד לשמש כהגנה ראשונית לבולים מייד לאחר ניסורם. התזה זו תגן על העץ לפחות למשך שלושה חודשים. לתקופת אחסון ארוכה יותר יש להגן על העץ בעזרת חומרים בעלי מינונים גבוהים יותר, המבוססים על שרפים או לכות.
בשלב זה נדאג, שלחות העץ תהיה מתחת ל-20%. זה יכול להיעשות על-ידי ייבושם בתנורים, אוורור טוב וכו’. בנוסף נשתמש בחומרים מונעי פטריות.
הנגר הרוכש עץ גושני חייב לוודא לפני הקנייה, שמקור העץ ידוע ואמין וכי החברה המשווקת טיפלה בעץ המנוסר כמתואר כאן, משלב הכריתה, דרך שלב הניסור ולכל אורך האחסון. הוא רשאי לדרוש לקבל מסמכים המעידים, שהעץ עבר תהליכי שימור ושהוא איננו נגוע במזיקים מכל סוג שהוא.
מי שרוכש עצים למלאי כדי להישמר מעליות מחירים או בגלל הזדמנות עסקית כדאית, חייב לבצע בעצמו פעולות הגנה ושימור בעץ כאילו שהעץ נכרת ברגע זה מהיער. בנוסף, עליו לשמור עליו ללא מגע עם האדמה, ללא לחות, במקום מאוורר ומוצל ועם חומרי שימור והגנה.
חיידקים, חיפושיות וטרמיטים
עץ שנמצא לאורך זמן במגע עם מים יפתח בתוכו מושבות חיידקים. מושבת חיידקים תפיץ ריח חמוץ-חריף. החיידקים לא משפעים במיוחד על תכונות העץ, אבל סוגים מסוימים של חיידקים גורמים להגדלת כושר הספיגה של העץ, דבר שיגרום לנו נזק בספיגה מוגברת של לכות ודבקים ובלחות גבוהה של העץ, כפי שצוין קודם.
גם החיפושיות הן מזיק קשה בעץ. הן מתאחסנות בשלב הראשון בקליפה החיצונית של העץ ובשלב השני הן חודרות לחלק הפנימי הרך, הקרוב לירך העצה. הן יוצרות בקליפה תעלות, מטילות בהן ביצים ומתרבות במהירות. כד לסלק אותן, צריך פשוט לקלף את הקליפה מהעץ ולהתיז עליו חומר מחטא ומשמר. החיפושיות לא יישארו בעץ מקולף.
הטרמיטים הם סוג של נמלים, וגם הם חובבים עצים. הם תוקפים עצים, המצויים במגע ישיר עם האדמה, ולכן הפתרון הוא ביטון חלקי העץ הנוגעים באדמה. חשוב גם להספיג את אזור הבטון בקוטלי חרקים.
זהירות: חומרי שימור עלולים לפגוע בגימור הסופי!
לא פעם נפוצים בענף העץ והרהיטים בעולם ובישראל סיפורים קשים על פגיעה של מזיקים ברהיטים שסופקו ללקוחות או במבנים שנבנו. ברוב המקרים מתברר שהעץ הגיע לנגריה/מפעל בדרך כלל מטופל, אלא ששהייה ארוכה במפעל, או במחסן נגוע במזיקים שמצוי בו, גרמו לנזקים הנאמדים בסופו שלדבר בעשרות ומאות אלפי שקלים.
לכן, יש לוודא שהעץ נרכש ממקור מהימן שיכול להוכיח לנו כי העץ עבר תהליכי שימור נכונים
אולם כאן חשוב מאוד לציין, שלחומרי השימור והחיסון עלולה להיות השפעה מזיקה על תהליכי הגימור העתידיים בלכות עליונות קונבנציונליות. כלומר, הצבעים, הלכות ושאר חומרי הגימור עלולים לא להיקלט היטב על הרהיט או לגרום להופעתם של כתמים, צלליות וצבעים מעוותים.
אני הייתי מחמיר עוד יותר ועורך פעולות גימור ניסוניות על חלקי עץ מכל ספק חדש ומחכה איתם מספר שבועות כדי לראות שאין בהם כל תופעה שהוזכרה קודם. נכון, רוב יצרני הרהיטים אינם עושים זאת, אבל כאשר מדובר בפרויקט גדול, לניסוי כזה יש משמעות נכבדה ובעיקר שמחליפים ספק.
חשוב לציין שהניסיון חייב להימשך מספר שבועות כדי לתת לעץ עם הגימור הניסיוני להגיב. אם לא הגיב – מצבנו טוב.
