מי אחראי לאיכות הגימור של הרהיטים בצביעה?
מאת מהנדס חיים מילשטיין
מנהל המכירות והתמיכה הטכנית של חברת “שחם-שחמורוב בע”מ”, יבואנית ומשווקת של הצבעים והלכות מתוצרת חברת SAYERLACK האיטלקית, מקבוצת ARCH העולמית. בכל שאלה או בקשת הבהרה, ניתן לפנות ישירות אל המחבר בטל’ 052-3066690.
האם בעל מצבעת רהיטים או ספק צבעים יכול לתת ליצרן הרהיטים “תעודת אחריות”, שתבטיח, שהצביעה תצליח? מהנדס חיים מילשטיין קיבל פנייה כזאת ומסביר למה היא לא הגיונית, ובמקביל הוא מנחה אותנו מה לעשות ועל מה להקפיד כדי שנצליח בצביעה בלי צורך בתעודת אחריות כזאת.
לפני זמן-מה התקשר אליי בעל מצבעת רהיטים, המשתמש בצבעים ובלכות מתוצרת SAYERLACK, אשר משווקים על ידי חברת “שחם-שחמורוב”, בה אני משמש כמנהל מכירות ויועץ טכני, וביקש לברר איתי אם אנו נסכים לתת לו התחייבות ואחריות לגבי איכות הגימור הסופי של הצביעה. כלומר, האם אנחנו, כחברה, מוכנים להעניק לו אחריות, שהגימור שהוא יבצע תוך שימוש בצבעים שאנחנו מספקים יהיה איכותי.
יתרה מזו: בהמשך השיחה איתו התברר לי, שהוא מצפה, שאני אתן לו “מסמך אחריות” כזה, כדי שהוא יוכל לצרף אותו לחוזה בינו לבין יצרן הרהיטים, אשר מסר לו את העבודה.
מובן שסירבתי, מפני שלא הגיוני שאני אתן אחריות לעבודה שאני לא ביצעתי ואשר נעשתה על-ידי אדם אחר (הצַבָּע), גם אם אני בטוח, שהצבעים שאני משווק הם הטובים והמתאימים ביותר לפרויקט המדובר.
שיחה זו עוררה בי מחשבות והובילה אותי לכתוב ולשתף גם אתכם, קוראי “עץ ורהיטים”, בניתוח של מה שמסתתר מאחורי המושג “אחריות בגימור רהיטים”, שכל אחד יכול להשיג אותה אם יקפיד על שורת כללים.
יש מספר גורמים, המשפיעים על איכות הגימור של הרהיטים בצביעה, וארבעה הם העיקריים:
1) טיב הצבעים בהם משתמשים
2) מיומנות הצַבָּע המבצע ומקצועיותו
3) שימוש בתהליכי צביעה נכונים
4) טיב העץ
1) טיב הצבעים בהם משתמשים
נושא זה הוא קל יחסית לבחינה. יצרן הצבעים בחו”ל מקטלג, כידוע, דוגמאות וממלא דוחות על כל מנת ייצור של צבעים שהוא מייצר. כאשר מגיעה אלינו תלונה מצַבָּע בארץ בנושא איכות הצבע, אנו עורכים בדיקה לפי מספר המנה, המופיע על הקופסה, במטרה לברר האם הגיעה עוד תלונה מלקוח כלשהו כנגד מנת ייצור זו. אם גילינו שלא, הרי שהבעיה נעוצה כנראה באחד הגורמים הבאים שמנינו.
יחד עם זאת, איננו מסתפקים רק בבדיקה שלנו. בהתאם לנוהלי תקן האיכות ISO-9002, שאנו כפופים לו, אנו פונים לחברה היצרנית בחו”ל עם פרטי התלונה ומספר מנת הייצור, כדי שגם היא תבדוק אם היתה תקלה בייצור אצלה ואם היא קיבלה תלונות נוספות לגבי מנת ייצור זו מלקוחות אחרים בעולם.
היצרנית בחו”ל עורכת את בדיקותיה, ואם הבדיקות מורות, כמו אצלנו בארץ, שאין שום כשל בייצור הצבע אצלה, וגם לא התקבלו שום תלונות נוספות כנגד מנת ייצור זו, סימן שבאמת הבעיה היא לא בטיב הצבע אלא במפעל הצובע או במוצר עצמו.
2) מיומנות הצַבָּע המבצע ומקצועיותו
בביטוי “מיומנות הצַבָּע” אין הכוונה רק האם הוא מקצוען, בעל כישורים, מנוסה ומומחה בביצוע הצביעה, אלא גם האם הוא מכיר ומבין את תחום הצביעה. עליו להכיר היטב את רכיבי הצבעים (מקשים, מדללים, מזרזים, פיגמנטים וכו’) ואת תפקידם, והוא צריך לדעת כיצד משתמשים במדללים מתאימים, כיצד לקבוע דרגת צמיגות מתאימה לתהליך מסוים (זו תורה בפני עצמה!), כיצד להתייחס למזג האוויר (עונות השנה) כאשר הוא מבצע את הצביעה – וכן הלאה.
הנה כמה שאלות שיש לשאול בתחומי איכות הצביעה:
* האם העצים הוכנו לצביעה? יש עצים שומניים, כמו אבוני, עצים אדומים, טיק ואמבויה, המחייבים התייחסות מיוחדת לבעיית השומניות שלהם.
* האם קיימים במפעל הצובע ציוד ותנאים סביבתיים, המתאימים לצביעה בברק גבוה?
* האם כאשר משתמשים בלכה יסוד על בסיס פוליאסטר ננקטים כל התהליכים הדרושים כדי למנוע את היסדקות הלכה לאחר הייבוש?
* האם נשמרים כללי הצביעה של לוחות MDF?
* האם נעשה שימוש נכון ומקצועי במזרזים המתאימים ביותר לכל תהליך?
* האם יצרן הרהיטים והצַבָּע נאלצו להיכנע לדרישות של אדריכלים, ששינו את עיצוב המוצר וגרמו לכך, שהצבע ותהליך הגימור בצביעה כבר אינם מתאימים לסוג כזה של מוצר?
* האם נלקחו בחשבון המקום והתנאים, שבהם הרהיט אמור לתפקד, כמו תנאי תאורה, מזג אוויר, שהותו של הרהיט בתוך הבית או מחוצה לו, במטבח יבש או באמבטיה לחה?
לסיכום פרק זה חשוב לציין, שרבים מהפגמים בצביעה מתגלים אצל הלקוח לאחר פרק זמן ארוך, ואז יצרן הרהיטים והצַבָּע נותרים להתמודד עם הלקוח הכועס. ועוד הערה: בכל מוצר מכל סוג חומר – מתכת, פלסטיק או עץ – חובתו של המתכנן לבחון את כל תהליכי הייצור כדי להבטיח, שבסופו של דבר יתפקד המוצר לאורך זמן כשהגימור שלו נשמר ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו. בתעשיית העץ והרהיטים, נושא הגימור בצביעה סובל מהתייחסות משנית מצידו של המתכנן, למרות שאיכות הגימור היא שתקבע את יופיו של הרהיט ובעיקר את עמידותו לאורך זמן.
3) שימוש בתהליכי צביעה נכונים
לתהליך הצביעה יש חשיבות רבה, והוא מבוסס על טכניקות, הכוללות בדיקות ופעולות מקדימות רבות. למשל, בדיקת יובש העץ או דרגת לחותו, בדיקת מזיקים, בדיקת יַשרוּת, ביצוע ליטושים מתאימים עם דרגות שונות של עובי גרעין (בהתאם לסוג העץ), כחלק מהטיפול בפני השטח של הרהיט, ועוד פעולות מפעולות שונות, שהן רחוקות עדיין משלב ביצוע הצביעה בפועל.
חשוב גם, שהצביעה תיעשה בחדר צביעה מקצועי ותקני, המחובר אינטגרלית לאולם ייבוש, כדי להבטיח, שהרהיט לא “יטייל” במפעל ויאסוף לכלוך על משטחי הגימור הטריים שלו.
4) טיב העץ
הצַבָּע המקבל רהיטים לצביעה נדרש לטפל במוצרים, שמישהו אחר ייצר ושלא היתה לו שליטה עליהם.
ייתכן, למשל, שהוא יקבל רהיטים מעץ מייפל, וידוע לכול, שלצורך צביעה רצוי, שלחות העץ לא תעלה על 12%. פעולת מדידה מהירה ופשוטה יכולה לגלות, שחלק מהרהיטים שהגיעו למצבעה אומנם מכילים 12% לחות, אבל יש כאלה, המכילים 15% לחות. ייתכן שהם יוצרו מעץ מייפל, שסופק ליצרן הרהיטים כמה חודשים קודם לכן, ובמהלך תקופת הביניים שהה במקום לא מוגן וספג מים. העץ הוא אותו מייפל, אולם בשל ההבדלים במועדי ההספקה הצַבָּע קיבל מוצרים עם שתי רמות לחות.
אם הצַבָּע יסתפק במדידת מדגם של כיסא אחד או שניים, בהם הוא ימצא 12% לחות, הוא עלול לנהוג כאילו מדובר בלחות נכונה בכל המוצרים, מבלי לדעת, שיש לו גם רהיטים עם לחות גבוהה יותר, והוא צפוי להיכשל בגימור של חלק מרהיטי הפרויקט, שכן התוצאה תהיה ברורה: תוך פרק זמן קצר יתחילו להופיע כתמים על פני השטח וגוון העץ ישתנה.
בעיה נוספת היא הטינין. לפעמים מגיע למפעל הרהיטים עץ עם תכולה גבוהה של טינין, אשר מופרש ממנו (הטינין, כזכור, הוא מעין שרף, אשר מצוי בליבת העץ הטרי ומשמש בין היתר להגנה על העץ מפני מזיקים, שרפה ועוד). אם לא מבחינים בכך, פליטת הטינין הופכת להיות מכה קשה לגימור, שכן הטינין יופיע מתחת לצבע ויקלקל אותו; ואם הטינין הזה גם יפגוש מים, הצרה תהיה כפולה.
לפעמים מגיע העץ לאחר שספג או טופל בחומרים כימיים נגד פטריות וחרקים, רובם חומרים שלא מתאימים למגע עם הכימיקלים המצויים בלכות ובצבעים. כשחומרים אלה ייפגשו עם הצבע או הלכה, הם יגרמו לבעיות הלבנה חמורות, בעיקר אם מדובר בלכות פוליאורתן. אני אישית נתקלתי במקרים כאלה.
אז מה לעשות כדי להימנע מכל הבעיות האלה?
כמה נקודות למחשבה ולעשייה
* יצרן הרהיטים חייב לרכוש את העץ ממקורות ידועים ומוכרים, אשר מספקים מסמכי מקור, המפרטים את ההיסטוריה של העץ, ולהעביר את כל המידע גם לצַבָּע.
* גם כאשר יצרן הרהיטים קנה חומר איכותי וממקור בטוח, עליו לבדוק היטב נושאים של לחות, דפורמציות, מזיקים, גוונים וכו’.
* כאשר יצרן הרהיטים מעביר את ביצוע הצביעה והגימור למצבעה, כדאי שיבדוק ויבחן את יכולותיה ומקצועיותה.
* חשוב לרכוש רק צבעים ולכות ממקורות ידועים ומחברות בעלות רקע מקצועי וגב מקצועי בחו”ל, אשר עובדות לפי תקני איכות בינלאומיים ומיוצגות בארץ על-ידי סוכן מקומי, שיש לו היסטוריה של הספקה אמינה, גיבוי טכני מקצועי ורמת שירות גבוהה.
לסיכום
תוכלו להגיע לרמה גבוהה של גימור בצביעה אם תנהגו בהתאם לקווים המקצועיים שפירטתי כאן, ואם יש לכם חשש מכישלון, קחו לכם בעל מקצוע מיומן, המבין בצבע ובתהליכי צביעה, כדי שילווה את פרויקט הצביעה שלכם. לפעמים הוצאה על מומחה כזה יכולה להסיר מכם דאגה ולהבטיח את איכות הצביעה.
…וגם במצב כזה, חברה למכירת צבעים איננה יכולה להתחייב בחוזה, שהצביעה תצליח, כי היא מספקת צבע ומתאימה אותו לצרכיכם, היא לא צובעת.
