03-9025910

צבעים, לכות וחומרים מעכבי בערה – תקנים, מאפיינים ותופעות

צבעים, לכות וחומרים מעכבי בערה – תקנים, מאפיינים ותופעות

מאת מהנדס חיים מילשטיין

מנהל המכירות ואיש התמיכה הטכנית לצבעים ולכות בחברת “שחם-שחמורוב”, המייצגת בישראל את SAYERLACK מאיטליה, חברה-בת בתאגיד ARCH.

מדי פעם נדרשים מפעלי רהיטים או צַבָּעי רהיטים לבצע גימור של רהיטים, תקרות אקוסטיות וציפויי קירות דקורטיביים תוך שימוש בצבעים ולכות מעכבי בערה. דרישה זו באה לרוב בפרויקטים של ריהוט מוסדי – לבתי מלון, בתי הארחה, אולמות ציבוריים, משרדי ממשלה, מוסדות מוניציפליים ועוד. פרויקטים אלה כפופים לחוקים ונהלים, המחייבים את המבַצע, בין היתר, להשתמש בצבעים ולכות מעכבי בערה.

הלכות מעכבות הבערה יכולות להיות דו-רכיביות, על בסיס מדלל, או חד-רכיביות, על בסיס מים. הן יכולות להיות אטומות או שקופות ובדרגות ברק שונות. תפקידן של לכות מעכבות בערה אלה הוא למנוע את התלקחותו של הרהיט או מוצר העץ, וכשמדובר במשטחים עשויים עץ, התקן הישראלי 755 קובע גם, שהצבע מעכב הבערה צריך למנוע את עיוות צורתם של המשטחים.

עוד קובע התקן את רמת הצפיפות של העשן, שייפלט מהצבע כאשר הוא ייחשף לחום גבוה. לדעתי, נושא צפיפות העשן הוא חשוב מאוד – זהו מדד חדשני, שמדינת ישראל היתה בין המדינות הראשונות שאימצו אותו. ההגבלה על רמת צפיפות העשן נועדה למנוע מצבי חנק מהשוהים באזור השרפה, כי שחרור חד-תחמוצת החמצן בצורת עשן סמיך הוא הגורם העיקרי לנפגעים וקורבנות בשרפות. לאחרונה אומצה דרישה זו גם בכמה תקנים אירופיים.

אם נבחן את התקן הישראלי לצבעים ולכות מעכבי בערה נראה, כי כל תכונה נבדקת נֶחְלֶקֶת לכמה דרגות. למשל, בנושא ההתלקחות קיימות חמש דרגות, כאשר דרגה 5 היא המחמירה ביותר; בנושא צפיפות העשן קיימות ארבע דרגות, כאשר דרגה 4 היא המחמירה ביותר – וכן הלאה.

“מכון התקנים הישראלי” עורך בדיקות ללוחות (פנלים), שעברו גימור בלכות מעכבות בערה, כשהתקן מגדיר איך הלוח הצבוע צריך להיות מוגש. אישור המכון הוא למערכת צביעה שלמה ולא לצבע ספציפי. כלומר, האישור יינתן לפי סוג הצבע בו השתמשנו, תוך ציון שם היצרן, סוג העץ אותו צבענו, עוביו, מספר השכבות שהתזנו עליו וכו’.

גורמים רבים משפיעים על התוצאות

ייתכן ששני צַבָּעים שונים ישתמשו באותו צבע, מתוצרתו של אותו יצרן צבעים, ויתיזו אותו על אותו עץ, ולמרות זאת “מכון התקנים” יקבע לכל אחד מהם דרגה שונה של סיכון. הסיבה: הבדלים במספר השכבות שהותזו, עובי היסוד והלכה וכו’. לפי הנחיות ספקי הלכות נדרש עובי מינימלי של יסוד ולכה מעכבת בערה על מנת להשיג תוצאה שתעמוד בתקן, אבל חשוב להקפיד על מספר נכון של שכבות וכן לוודא, שכמות החומר שהותזה בכל שכבה תספיק גם לאחר השיוף בין השכבות.

לפעמים קיימת דרישה ללכות מעכבות בערה בגוונים שונים, שלא נבדקו לפי התקן ישראלי, ואז מנהלי הפרויקטים והקבלנים מסתמכים על תוצאות חיוביות של עמידה בתקנים זרים, כמו התקנים הבריטיים או האיטלקיים, דבר שלא בהכרח מבטיח עמידה בבדיקות על פי התקן הישראלי.

בדיקות תקן, הבוחנות לוחות MDF שעברו התזה של צבע מעכב בערה, פוסלות לפעמים את מערכת הצביעה הנבדקת בתחום צפיפות העשן בגלל סוג הMDF-. כידוע, ה-MDF מבוסס על אחוזים גבוהים של שרפים ודבקים, המגיבים בצורה קיצונית לחום ושרפה, על-ידי שחרור גזים ועשן סמיך. לא מעט קבלנים מכירים את התופעה ומשתמשים ב-MDF, שהשרפים והדבקים שלו הותאמו מראש להיות מעכבי בערה. אומנם לוחות ה-MDF מעכבי הבערה יקרים עד פי שלושה מלוחות MDF שאינם מעכבי בערה, אבל הם פותרים את הבעיה.

כאשר משתמשים בלכות מעכבות בערה שקופות, ניתן ליישם בייץ לפני היסוד, כמו בעת השימוש בלכות הרגילות, והגימור הסופי יישמר בצורה יפה מאוד.

מדי פעם אנו נתקלים בדרישות ללכות מעכבות בערה עבור פָרקֶטים. יש לציין, שמרבית הלכות מעכבות הבערה, העומדות בתקנים השונים, אינן עומדות בשחיקה, תכונה הנדרשת בלכות לפָרקֶטים, לכן לא כל לכה מעכבת בערה מתאימה לשימוש בפָרקֶטים.

מגבלות האימפרגנציה

קיימים גם חומרים מעכבי בערה לעץ, שאינם מוגדרים כלכות או צבעים: הגוון שלהם ניטרלי, הם מבוססים על מים, וכל תפקידם הוא להיספג לתוך העץ מבלי לשנות את גונו, אלא רק כדי להעניק לו עמידות מפני שרפה ו/או פליטת עשן מוגזמת. ניתן להגדיר חומרים אלה כשייכים לתחום האימפרגנציה.

חומרים אלה יכולים לעמוד בתקן הישראלי כאשר מיישמים אותם ישירות על העץ, אבל אם רוצים להעניק לעץ גם גימור צבעוני נאה לעין, משתמשים באימפרגנציה נוספת, צבעונית, גם היא על בסיס מים. הבעיה היא, שהעץ לא מסוגל לספוג כמויות נוזלים של שני סוגי אימפרגנציה, והתוצאה היא, שחלק מעצים אלה אינם מצליחים לעבור את בדיקות התקן.

למרות זאת, יש לא מעט אנשי מקצוע, המיישמים שני סוגים של אימפרגנציה על העץ (בדרך כלל על אורן), ולכן, במקרים אלה יש לבדוק היטב אם החומרים מתאימים לשימוש יחד, וכי לא קיימת תופעות של דחייה ביניהם, המתבטאת לעיתים בריאקציה חריפה, אשר משפיעה על גוון העץ ועל המרקם שלו. אני אישית נתקלתי בחומרי אימפרגנציה צבעוניים על בסיס מים, שנדחו על-ידי חומרים מעכבי בערה שקופים, גם הם על בסיס מים.

לאור כל האמור לעיל, ברור לכולנו, שהשימוש בצבעים, לכות וחומרי אימפרגנציה מעכבי בערה אינו פשוט, והוא מחייב התארגנות מקדימה. לכן, לפני בחירת הלכות, החומרים ותהליך היישום, הקפידו  להיוועץ עם הספקים כדי ללמוד את כל המגבלות של כל מערכת צביעה ולבחור את המתאימה ביותר; וגם אז, ערכו ניסיונות מוקדמים ובדקו את התנהגות הצבעים והחומרים על העץ.

דילוג לתוכן