תופעות, כשלים ופתרונם בגימור בייצים, לכות וצבעים
מאת מהנדס חיים מילשטיין*
מהנדס כימיה ומשמש כמנהל השיווק והמכירות בחברת “שחם-שחמרוב”, המייצגת את חברת SAYERLACK בישראל. המעוניינים במידע נוסף על החומר המתפרסם במאמר זה יכולים לפנות למחבר לפי הפרטים הבאים: טל’ 03-9025910, פקס’3-9025912 0, דו”אל shacham@012.net.il.
כספקים של חומרי גימור למוצרי עץ, אנו נתקלים לעיתים קרובות בפניות אופייניות של לקוחות, המתלוננים על בעיות שונות בתהליכי גימור בעזרת בייצים, לכות וצבעים, כשחלקן הגדול נגרם בגלל תהליכי עבודה לקויים או הרגלי עבודה לא נכונים. במאמר זה נתאר מספר תופעות נפוצות בתחום ליקויי גימור, הנובעים משימוש לא נכון בחומרי צביעה.
תופעת ההלבנה ו”עננים” בגימור עם לכה פוליאוריתנית שקופה עליונה (גמר)
יש בייצים כהים מסוימים, כגון אוקשטיין ו-ונגה, שלאחר שמשתמשים בהם בתהליכי גימור מופיעים לעיתים כתמים לבנים על פני המוצר. הסיבה לתופעה זו היא היפרדות בין רכיבי הבייץ והיסוד. תוכלו למנוע תופעה זו אם תשתמשו בתוספים המיועדים במיוחד לבייצים אלה, שתפקידם ליצור קשר חזק יותר בין שני הרכיבים.
עוד סיבה להלבנה ולהיווצרות “עננים” היא שימוש במדללים מהירי ייבוש בחודשי הקיץ, דבר הגורם להתעבות של מים על הלכה. איך זה קורה? כשאתם משתמשים במדלל מהיר מדי, הוא מקרר בזמן האידוי את הסביבה הקרובה למוצר, וגורם למים מן האוויר להתעבות על-פני המשטח הצבוע ולפגום אותו.
כדאי לסיים תהליך הכנה וגימור ביום אחד
כדי להבטיח גימור מיטבי, מומלץ לבצע את שיוף חומר היסוד ואת התזת לכת הגימור באותו יום. אם תשייפו היום את חומר הגימור ותתכננו את התזת הלכה ליום המחרת, יש חשש שבלילה, כשהטמפרטורה יורדת, הלחות שבאוויר בסביבת המוצר תתעבה על המוצר. חומר היסוד החשוף יספוג את הלחות, ובבוקר אתם תתיזו למעשה לכה על משטח לח. אם אין ברֵרה, ואתם נאלצים בכל זאת להשאיר את הלוחות למשך הלילה לאחר שיוף היסוד, ולדחות את הגימור ליום המחרת, מומלץ להניח את חלק הרהיט, המיועד לגימור, כשפניו כלפי מטה. אבל כאמור, הטוב ביותר הוא לסיים את התהליך ביום אחד.
מִנעו בועות עם שכבות צבע דקות ומדודות!
עוד ראוי לציין, שחשוב להתיז את חומר היסוד בשכבות לא עבות מדי, כדי שהן יוכלו להתייבש היטב לפני הגימור בלכה עליונה. שכבה עבה מדי תתייבש רק בחלקה החיצוני, ויש חשש, שבעובי השכבה יישארו עודפי מדלל, שלאחר הגימור בלכה עליונה ירצו לפרוץ החוצה, ומאחר שלא יהיה להם מוצא – ייווצרו בועות.
תמיד חשוב לערבב את הלכה לפני השימוש, ובעיקר חשוב הדבר בלכות בעלות ברק נמוך, שיש לערבב אותן היטב לפני השימוש, כי הן מכילות ריכוזים גבוהים של חומר מפחית ברק, השוקע בזמן שהלכה שוהה במיכל.
כשמתיזים לכה על בייצים כהים רצוי להשתמש בחומרי יסוד עשירים בשרף פוליאוריתני ובעלי תכולה נמוכה של חומרי מילוי (“פודרה”). שימוש מוגזם בחומרי מילוי איננו יעיל. הם אומנם נותנים הרגשה שפני השטח “מלאים”, אבל לאחר הייבוש ניתן להבחין בגוון ה”פודרה” הלבנה על רקע הבייץ הכהה.
פריכות ושבירות וכיצד למנוע אותן
כאשר משתמשים בחומרי יסוד אשר מכילים ריכוז גבוה של חומרי מילוי ואינם עשירים בשרף פוליאוריתני, עלולה להיגרם תופעה שלילית נוספת – הופעת שברים לבנים בחומר היסוד שמתחת ללכה העליונה. זה יכול לקרות בגלל מכה חזקה על לוח השולחן או אפילו כתוצאה מנפילת מחזיק מפתחות על המשטח.
תופעה זו מתרחשת בגלל פריכות יתר של חומר היסוד. חומרי יסוד שקופים מסוימים, אשר מכילים מעט שרף פוליאורתני ויותר חומר מילוי, מאבדים מהאלסטיות שלהם והופכים פריכים ושבירים מאוד. במקרים כאלה עדיף להשתמש בחומרי יסוד עשירים בשרף פוליאורתני ואף ליישם שתי שכבות של יסוד כדי להבטיח אלסטיות גבוהה לציפוי. יתרה מזו: יסוד עשיר בשרף פוליאורתני חודר טוב יותר לעץ וגורם להתחברות טובה יותר.
השתמשו תמיד בחומרי יסוד לבנים איכותיים, המכילים הרבה טיטניום די-אוקסיד ולא מחומרי מילוי זולים, אשר מתנתקים ונשחקים בזמן השיוף, תוך שהם יוצרים הרבה אבק, שאחר כך נדרש יותר צבע כדי לכסותו, דבר שעולה בסופו של דבר כסף רב.
בייצים ובעיותיהם
כשהצַבָּע מערבב בייצים בגוונים שונים כדי להכין גוונים מבייצים מרוכזים, עליו לדאוג לכך, שהבייצים יהיו מאותה משפחה של מוצרים: בייצים על בסיס מים בלבד יש לערבב רק עם בייצים אחרים על בסיס מים בלבד, ואסור לערבב אותם עם בייצים על בסיס מים ומדלל. ערבוב כזה פוגע הן בגוונים הסופיים והן בתכונות החומר.
כאשר מבצעים גימור בלכות עליונות על בסיס מים, יש להשתמש בבייצים המיועדים לשימוש עם לכות על בסיס מים, כדי למנוע המסה של הבייץ על-ידי חומר היסוד או הלכה.
עדיף להשתמש בבייצים מומסים ברמת איכות גבוהה, ולא באבקות, אותן יש להמיס במים רותחים, כי בייצים על בסיס מים רותחים שומרים על הגוון במשך זמן קצר מאוד.
אין לשמור בייצים על בסיס מים, גם אם הם איכותיים, לאורך זמן, כי כמו בכל מוצר על בסיס מים, יתפתחו בתוך תמיסת הבייץ בקטריות, שישנו את הגוון ואת איכות הבייץ. יש תוספים מיוחדים למניעת בקטריות בבייץ, אשר מותאמים במיוחד לחומר ואינם פוגעים בתכונותיו.
יש סוגי עצים, כמו אלון לבן, המגיבים רע מאוד לבייצים. בעת תהליך היישום הם מפרישים חומרי צבע משל עצמם ופוגעים בגוון המקורי שביקשתם להשיג. לכן, כמו תמיד, מומלץ לערוך ניסוי מוקדם על חלק הרהיט, המיועד לגימור על-ידי חומר יסוד, בייץ ולכה עליונה כדי להבטיח, שהעץ איננו משנה את הגוונים שלכם.
המדללים והשימוש הנכון בהם
המדלל הוא אחד המרכיבים החשובים בהבטחת מראה הגימור הסופי, לכן יש להשתמש במדללים איכותיים בלבד. מי שמשתמש במדלל דל-איכות מזמין לעצמו צרות.
עדיף להשתמש במדללים המכילים מראש חומר משהה. אומנם ניתן לרכוש מדללים שאינם כוללים חומר משהה ולהוסיף להם את החומר המשהה אחר כך, ולכאורה מדללים אלה זולים יותר ומהירים יותר, אבל כדאי לדעת, שהמדלל המהיר והתוסף המשהה עולים יחד יותר מאשר מדלל יקר, אשר מכיל כבר את החומר המשהה בתוכו.
יש לדרוש מהספק של המדלל הצהרה, שהמדלל אינו מכיל מתיל אלכוהול – בשוק יש עדיין כאלה. המתיל אלכוהול הוא חומר זול, אשר מקנה למדלל “נפח” ומוזיל אותו, אבל הוא גורם לבעיות בריאותיות קשות כאשר המדלל מתנדף. בעבר כבר דווח על מקרים, בהם נפגעה ראייתם של עובדים, שנחשפו בצורה קבועה למדלל המכיל מתיל אלכוהול.
צַבָּעים המשתמשים באותן לכות עם אותם מדללים באזורים שונים בארץ עלולים לקבל תוצאות שונות בגלל הבדלי טמפרטורות באזוריהם. למשל, הפרשי הטמפרטורה בין באר שבע לגליל, או הבדלי הלחות בין יפו הקרובה לים לנגרייה במושב שבהרי ירושלים עלולים ליצור הבדלים משמעותיים בתוצאת הגימור. לכן יש להתאים את סוג המדלל ואת אחוזי הדילול לאזור העבודה.
משקלם ותפקידם של המַקשים בלכה
איכות החומרים המקשים בצבעים חשובה ביותר, כי יש להם השפעה רבה על איכות הגימור – ובעיקר על ההצהבה. נושא ההצהבה חשוב ביותר בתהליכי הגימור, שכן עליכם להבטיח, שהגוונים הבהירים ישמרו על בהירותם ולא יצהיבו. לכן יש לוודא, שלַכּוֹת בגוונים בהירים מכילות מקשים בלתי מצהיבים.
יתרה מזו, רצוי שהמקשים הבלתי מצהיבים יימצאו גם בצבעים הכהים, כי לכה עם מקשה בלתי מצהיב היא איכותית יותר מאשר לכה עם מקשה מצהיב. ההוכחה לכך היא, שלאחר יומיים של ייבוש הלכה היא מגיעה לרמה גבוהה יותר של אלסטיות ועמידות בשחיקה.
מקשה בלתי מצהיב כולל תערובת המכילה חומרים ארומטיים ואליפטיים. ההבדל בין המקשים המוצעים על ידי ספקים שונים נעוץ למעשה ביחס שבין החומרים הארומטיים לחומרים האליפטיים במוצר. כדי לוודא, שבתערובת מצויים חומרים מונעי הצהבה, תוכלו למרוח מעט מקשה על פורמאיקה לבנה, ולאחר הייבוש לחשוף את הפורמאיקה לשמש למשך שבוע ימים. המקשים הלא איכותיים ונטולי התוספים למניעת הצהבה ייראו בגוון קפה, והאיכותיים יירא שקופים הרבה יותר.
הדברים שנאמרו לעיל בנושא תרומתם של מקשים בלתי מצהיבים לאלסטיות של הצבע נכונים בעיקר לגבי דלתות פנימיות. גודלה של הדלת והתלת-ממדיות שלה משפיעים מאוד על רמת הגימור, שכן הדלת מתכווצת ומתרחבת תדיר בגלל הפרשי מזג האוויר בבית (מזגן/תנור), וללא גימור בעל אלסטיות גבוהה ייווצרו סדקים ופסי שבירה בצבע.
לכן, כאשר אתם עומדים לבצע גימור על משטחים גדולים (זה נכון גם לגבי שולחנות סלון ושולחנות אוכל, למשל), בדקו תמיד את הצבע על-ידי עריכת ניסיון לפני תחילת העבודה הרציפה בקו הצביעה. בצעו את הניסיון גם אם אתם בטוחים במאה אחוז, שמדובר בצבע שאתם מכירים את תכונותיו. לפעמים קורות תקלות הן בייצור והן בלוגיסטיקה, כאשר צבע של לקוח אחד מגיע ללקוח אחר, צבע מסדרה ישנה מתערבב עם צבע מסדרה חדשה וכדומה.
שימו לב לכמות המקשה הנדרשת בלכה המגוונת. בלכות שקופות, נפחו של 1 ק”ג לכה קרוב מאוד ל-1 ליטר, לכן המשקל הסגולי קרוב ל-1 והחישוב קל-יחסית. אולם בחומר יסוד לבן ובלכות מגוונות המשקל הסגולי גבוה בהרבה מ-1 ק”ג/ליטר, לכן יש לבדוק את דרישות המפרט של המוצר.
לדוגמה: אם נדרשים 50% מקשה בנפח, אין בעיה למדוד 1/2 ליטר לחֵלֶק א’ ו-1/2 ליטר למקשה. אבל אם נדרשים 50% מקשה במשקל ואין בקרבתכם מאזניים, יש לקחת בחשבון את המשקל הסגולי של הלכה המגוונת או חומר היסוד הלבן. למשל, אם המשקל הסגולי הוא 1.2 ק”ג/ליטר, המשמעות היא, ש-1 ליטר שוקל 1.2 ק”ג ואז בדרישה ל-50% מקשה במשקל יש לכלול 0.6 ליטר מקשה ב-1 ליטר לכה מגוונת.
נשמע מסובך? תתייעצו עם ספק הצבעים שלכם.
ועוד הערה חשובה בנושא הברק: יש לכות מבריקות, שיש להכיל בהן 70% ואפילו 100% מקשה.
אשר לכלל המוצקים במקשה: במקשים רגילים, סך כל תכולת המוצקים נעה בין 21% ל-22%, ויש גם כאלה, המגיעים לתכולת מוצקים של 26% עד 30%. ההבדל בתוצאה הוא עצום! יש צַבָּעים שמרוצים מתכונות השיוף “הקלוֹת” שמקנים החומרים המכילים מַקשים בעלי אחוז מוצקים נמוך. אבל בשלב מאוחר יותר נלוות ל”קלוּת” הזאת צרות צרורות. לכן מומלץ לדרוש מפרט, המציג את ההרכב של חומר היסוד או הלכה.
שיטות יישום ובעיותיהן
ולבסוף שתי הערות לגבי שיטות יישום:
ראשית, רוב הצבעים הפוליאוריתניים ניתנים להתזה בשיטות שונות וגם להברשה. אבל אם אתם צריכים להשתמש בהתזה אלקטרוסטטית, יש להכין אותם בהתאם, בעזרת מדללים מיוחדים, כדי להקנות להם תכונות אלקטרוסטטיות. לשם כך עליכם להתייעץ עם ספק הצבעים שלכם ולקבל הנחיות מדויקות.
שנית, לכות לפרקטים מסופקות בדרך כלל כשהן מוכנות מראש עם דרגת צמיגות המתאימה לשימוש בגלגלת (“רולה”). לכן, אם יש לכם כוונה ליישם את הלכות האלה בהתזה דווקא, חשוב שתבדקו את המפרטים כדי לוודא, שדרגת הצמיגות מתאימה גם להתזה; אם לא – עליכם להתייעץ עם ספק הצבעים שלכם.
